הקו האדום עובר גם באקדמיה | הדס רגולסקי

ביום חמישי האחרון עמדנו חמש נשים, ממובילות בונות אלטרנטיבה, בלב בהפגנת החרדים בבני ברק. לא באנו לשנות את אורח החיים של איש. באנו לשרטט קו אדום.

כי מה שמתחיל כהפרדה ברחוב אחד, בעיר אחת, לא נשאר שם. באותו לילה אישרה הכנסת את החוק שמרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה גם לתארים מתקדמים, ולא רק בכיתות הלימוד. החוק מתיר הפרדה גם במרחבים הציבוריים של הקמפוסים, בהם הספריות, הקפיטריות ואזורים נוספים. זו כבר לא התאמה נקודתית. זו תפיסת עולם.

תומכי החוק קוראים לזה “חופש בחירה”. אבל חופש בחירה אמיתי קיים כאשר כולם יכולים ללמוד יחד. כשהמדינה מממנת ומעודדת הפרדה, היא כבר אינה מאפשרת בחירה. היא קובעת שהפרדה בין נשים לגברים היא ערך ציבורי ראוי.

צילום: יפעת יוגב

האקדמיה היא המקום שבו רעיונות נפגשים, שבו אנשים מרקעים שונים לומדים זה לצד זה, שבו חברה בונה את העתיד שלה. עכשיו מבקשים להפוך גם אותה למרחב שבו נשים וגברים צריכים להיות מופרדים. ולא במקרה. כי כשמכשירים הפרדה במקום אחד, קל הרבה יותר להכשיר אותה במקום הבא - באוטובוס, ברחוב, בצבא. 

אבל החוק הזה אינו עומד לבדו.

הוא חלק משרשרת של חוקים ומהלכים שמקדמת הממשלה, שמציירים תמונה ברורה: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, הצעות החוק ל”זהות יהודית במרחב הציבורי”, הרחבת ההפרדה המגדרית, ניסיונות להעמיק את השליטה האורתודוכסית בנישואים, בגירושים, בחינוך ובמרחב הציבורי, הקמפיינים נגד שירות נשים בשיריון ובסיירת מטכ״ל, העליונות החרדית בחוק יסוד לומדי תורה. 

זו אינה רק חקיקה דתית. זו הפיכה דתית.

לא כפייה של יהדות, אלא כפייה של זרם אחד בתוך היהדות. של פרשנות אחת, שמבקשת להפוך את עצמה לנורמה המחייבת עבור כולנו.

וכאן בדיוק עובר הקו האדום.

צילום: מיה פרדימן

כי מדינת ישראל קמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא כמדינה אורתודוכסית. מגילת העצמאות מבטיחה חופש דת ומצפון ושוויון זכויות לכל אזרח ואזרחית. היא אינה מעניקה למדינה סמכות לקבוע איך יהודי צריך להיות יהודי.

אסור לנו להתרגל. אסור לקבל את הטענה שמי שמתנגדת להפרדה מתנגדת לחרדים או ליהדות. להפך. דווקא משום שהיהדות שייכת לכולנו, אסור למסור אותה בבלעדיות למי שמבקש לתרגם אמונה לכוח שלטוני.

אנחנו היהדות של מגילת העצמאות. יהדות של חירות, של שוויון, של צדק ושל כבוד האדם. יהדות שאינה מפחדת מריבוי קולות, ואינה זקוקה למחיצות, להדרה או לחקיקה כוחנית כדי להתקיים.

כולנו יהודים ויהודיות, וכל אחת ואחד מאיתנו זכאים לבחור כיצד לחיות את יהדותם: לשמור שבת או לא, להתפלל בבית כנסת, בבית, על שפת הים או לא להתפלל כלל. זו המשמעות של חופש דת וחופש מצפון. המדינה אינה רב, אינה דיין ואינה משגיח הכשרות של החיים שלנו.

לכן המאבק שלנו אינו נגד הדת. הוא בעד החירות.

הוא בעד הזכות של כל אחת ואחד לבחור איך לחיות את יהדותם, בלי שהמדינה תכפה פרשנות אחת על כולם.

עמדנו חמש נשים בבני ברק כי לפעמים מספיקות מעטות כדי לומר בקול ברור שיש רגע שבו חייבים לעצור.

אם לא נשרטט את הקו היום, מחר כבר יסבירו לנו שהקו הזה מעולם לא היה קיים.

הדס רגולסקי, חברת מועצת העיר ת״א יפו, ממייסדות בונות אלטרנטיבה וחברה ביוזמה אנחנו היהדות של מגילת העצמאות. מתמודדת בפריימריז של הדמוקרטים.