התעוררות החילונים - תמונת מצב כנה | גיל גרבר

כעת כבר ברור שזרמים קנאים בתוך היהדות האורתודוקסית מנסים להשתלט על דמותה של היהדות החיה שהיא יהדותם של רוב בני ובנות העם היהודי במדינת ישראל. זרמים אלה נערכו ופעלו במשך עשרות שנים על מנת לייצב מפעל לעיצוב זהות אידיאולוגית דתית הכפוף לרבנים ומנהיגים עם אג'נדה פוליטית, כוונה להעלים את הישגי הציונות החילונית מתוך שאיפה לקיים מדינת הלכה ובית מקדש שלישי.

הם הקימו מערכות חינוך לאידיאולוגיה פוליטית דתית, בנו מכינות קדם צבאיות לזהות דתית משיחית, מיקמו את אנשיהם בעמדות המפתח במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי, שם הם מחליטים לגבי הקצאות, תכנים, תקציבים ועם מומחיות מיוחדת בייסוד עמותות על עמותות אשר מקבלות מהציבור ומכספי המדינה מיליארדי שקלים בשנה.

תחילה פעלו במקומות רחוקים מהעין – טבריה, ערד, מצפה רמון, בית שמש, ובמקביל החלו להקים שלוחות בערים ובשכונות. אחרי שהתבססו בעמדות מפתח הם יצאו להתקפה רבתי על זהות המדינה, ובמיוחד לאחר שקיבלו את מושכות המדינה בכל הקשור לחינוך, בטחון, תקציבים, חוק ועוד. סוכני השינוי החלו לפעול בכוח מלא בכל הארץ. מגובים בתקציבים, שוטרים, רשויות, נכסים, אנשי תקשורת ועוד. בערים רבות פעילות זו מורגשת היטב - דוכני תפילין בכל פינה, ישיבות ובתי כנסת פיראטיים, גני חב״ד מוזלים, גרעינים תורניים, אולפנות. בגנים, בבתי הספר, בחגים, במרחב הציבורי - כולם עסוקים בהפצת האידיאולוגיה שיהדות משמע דת, ומן הראוי שבמדינת היהודים יצייתו לחוקי הדת.

במרחב הכפרי התופעה עדיין לא נפוצה. תושבי היישובים הקהילתיים אכן מודעים ברמה כזו או אחרת לתופעה, אך לא מרגישים זאת על בשרם. סוכני השינוי לא פועלים במרחב זה, גם כי העוגן הקהילתי מספק לתושבים מענה הולם אך גם כי תושבי היישובים עדיין מבדילים בין זהותם החילונית לזהות היהודית. בעולמם, ממלכתיות ומיליטנטיות הן אלו שמקשרות בין זהויות אלו, ומעמדם אינו מוטל בספק. את סוכני השינוי יפגשו הדורות הצעירים במהלך שירותם הצבאי, בעודם עורגים לתהילתם של אנשי הסיירות חובשי הכיפה. 

אך כעת בערי המרכז, שילוב של מספר פעולות מתסיסות מצד סוכני השינוי עם ריח הבחירות המתקרב הצית במאבק רוח חדשה, גופים ותיקים וחדשים משלבים פעולה בגיבוי וסיוע תושבים במטרה לעצור ולהרחיק את אותם סוכני שינוי שמנסים לנכס את היהדות לתפיסתם הצרה ועל הדרך לשנות את פני המדינה. 

בערים אלה מתגבר שיח של יהדות חילונית. יהדות ישראלית בעלת תרבות, ערכים ותפיסת עולם מלאה - שמעוררת מחדש את הזהות האבודה של היהודים החופשיים שחלמו על בית בארצנו ואף הגשימו זאת, מתוך הבנה שמשיח גם לא מטלפן. הציבור החילוני מגבש את המערכת הזהותית שלו. החל ממועצת חינוך ממלכתי עברי, עמותות אקטיביות רבות, מוסדות חינוך לרבנים חילונים, מוסדות לימוד והעשרה בתרבות היהודית, וועדי אזרחים בשכונות, דוכני חזרה בתבונה ואף מספר נציגים פוליטיים, כולם גאים בזהותם, מודעים למתק השפתיים הארסי, חסינים בפני דמעות התנין ונחושים להציב קו חדש.

עלינו להיזהר.

בעוד קנאי הדת ערוכים בהיררכיה ברורה ומוסדות עם ותק של עשרות שנים, אצל הציבור החילוני, שהוא מטבעו מתעב היררכיות תרבותיות והסדרה זהותית, מתקיימות התפרצויות אזוריות העולות מהשטח, צעירות וחדשניות עם תחושת צדקת הדרך ורצון עז להשמיע את קולם. זה כוח אמיתי. 

נדרש לנו שילוב כוחות. בעולם היהדות החילונית פועלים כבר שנים ארגונים ומיזמים העוסקים בתרבות , זהות, חינוך וקהילה. רובם נולדו מתוך תשוקה אמיתית ועשייה יוצאת דופן, אך רבים מהם עדיין אינם משתפים פעולה. כל ארגון סבור שמצא את הדרך המדויקת, או שהיה שם ראשון, ולכן אינו זקוק לאחרים. אין טעות גדולה מזאת. רב המשותף על המפריד. יתר על כן, המאבק המתמשך של הציבור הכללי בעד הדמוקרטיה בישראל, הצית בלבבות גם את המאבק על יהדותה של המדינה. הכוחות הניצבים על מנת להגן על היהדות החיה שלנו, מפני קנאי הדת הקמים עליה הם יותר גדולים ויותר חזקים ממה שנדמה בתחילה.

בדרכנו לבנות כוח שיכול לעמוד מול המפעל של קנאי הדת עלינו להתקדם למערכת משולבת ומתואמת — לוותר על תחושת החלוציות הבלעדית, לוותר על האגו ולשים תמיד בראש את החברה הישראלית אותה אנו מייחלים לראות — כזו השואפת לחירות, שוויון, שלום וצדק. לאור חזונם של נביאי ישראל, אנשי תנועת ההשכלה, מייסדי המדינה וכותבי מגילת העצמאות. 

גיל גרבר, חבר בוועד האזרחי העירוני בתל אביב - קבוצת פעולה של תושבים המעודדים קהילות בעיר לקדם ערכים ליברלים והומניים.