אלה לבון נואמת בהרצליה 21.2.26
- אנחנו היהדות
- לפני יומיים
- זמן קריאה 3 דקות
שותפים ושותפות למאבק ולבניה. טוב להיות כאן.
שמי אלה לבון. אני בת 53, תל אביבית נשואה, אמא לקצין ולמתבגר.
אני מרפאה בעיסוק מתוך מחויבות אתית ומקצועית לבריאות הציבור, הצטרפתי בדצמבר 24 למתנדבי "בואו" -ארגון של נשות בריאות הגוף והנפש, שמטרתו להעלות את המודעות לפעולה ציבורית להשבת החטופים ולהצלת החברה הישראלית כולה. במסגרתה העברתי הרצאות והקמתי עם שכנים נוספים את קבוצת המחאה - "השכנים של אוחנה". במסגרת פעילות זו נחקרתי קרוב ל-10 פעמים.
מתוך אותה מחויבות אני עומדת כאן היום.
רציתי לדבר על שני דברים:
על כוח שגילינו בתוכנו ועל מה שלמדנו מהמסע להשבת החטופים.
הכוח שגילינו בתוכנו הוא הכוח של ההכרה באמת. הפסקנו להסיט מבט והפסקנו להתבלבל.
מה שקורה לנו בשלוש שנים האחרונות קורה באמת. למדנו לראות ולהגיד בקול רם.הופקרנו.
בטבח ה-7.10 נחטפו, נאנסו, עונו ונרצחו בדם קר על ידי חיות אדם -ילדים, נשים וגברים אזרחים שהיו אמורים להיות מוגנים וניזנחו.
יש לנו שכנים אלימים. אם לא נשכיל לחזק קולות מתונים -חיינו בסכנה.
בטבח ה-7.10 לא הגיעה העזרה בזמן, הופקרו אנשי העוטף ומאז אנחנו מופקרים עוד ועוד ועוד.
מופקרים על ידי ממשלה מחרחרת ריב ומדון, מופקרים על ידי שר הטקטוק, על ידי שרת התחבורה ובובת שר הבטחון, ומופקרים על ידי רוב חברי האופוזיציה שלנו.
שיעור הנרצחים הישראלים ערבים ויהודים עלה, יש יותר תאונות דרכים, פחות תקציבים לחינוך לבריאות ולרווחה, הופקר בית חולים סורוקה שנפגע ועדיין לא שופץ, מוזנחים קיבוצי העוטף, שדרות ואופקים. מוזנחים זקנים, ילדים בריאים וחולים, כולנו.
יש רגעים שהמבט אל האמת הזו, בלתי נסבל. הוא מעורר כאב שאי אפשר לגעת בו. עדיף לברוח ממנו ולקוות שיהיה טוב.
אבל מה שלמדנו בשלוש שנים האחרונות, וביתר שאת מהמסע לשחרור החטופים זה: שכשאנחנו מגלים אומץ, מסתכלים לאמת בלבן של העיניים. מתאגדים, יוצרים עוד ועוד קהילות, רודפות אמת וצדק - אנחנו מצליחים.
אולי לא בקצב שהיינו רוצים. אבל אנחנו מצליחים.
הסכמנו לראות.
שהממשלה אינה מעוניינת להשיב את החטופים, המדינה לא לוקחת אחריות על אזרחיה.
ומרגע שראינו, נאבקנו.
נאבקנו בכל דרך אפשרית ביצירתיות, בתבונה, באוויר, בים וביבשה, בארץ ובחו"ל, באופן ציבורי ובדרכים פרטיות, בגלוי ובסמוי. הפכנו את הקערה על פיה! בתחילת המלחמה לא היה רוב שתמך בהצלת החטופים. לאט ובנחישות , רוב עם ישראל בחר. בחר בחיי אדם ויצא למסע להצלת החטופים. הצלנו חיים!
הלב עוד כואב ונשבר על כל אלה שיכלו לחזור חיים ונרצחו, על החיילים הגיבורים שנהרגו , ואלה שנפצעו בגוף ובנפש, על משפחות שנהרסו.
אבל גם את האמת הזו צריך לומר בקול רם וברור. זה לא קרה בגללנו. זה קרה בגלל ממשלה עבריינית. פושעת ורקובה. אנחנו כקהילה, כעם ,הצלנו את החטופים!
אז מה למדנו מהמסע להשבת החטופים?
למדנו שיש לנו כוחות וכישורים שלא ידענו על קיומם,
למדנו שיש לנו השפעה ,שכשאנחנו מכוונים אנחנו מצליחים.
למדנו שאסור לנו לשתוק. אסור לנו להתקרנף אל מול האמת.
למדנו מי ההנהגה שלנו ואיזו הנהגה אנחנו רוצים. למדנו שהיהדות שלנו היא יהדות שמקדשת חיי אדם ולא אדמה.
למדנו מי הקהילה שלנו ומה הערכים שמובילים אותנו. למדנו שאפשר להשפיע על המציאות
למדנו שיש בכוחם של יחידים לחולל שינוי ולהפוך את המיעוט לרוב.
למדנו ואנחנו כואבים את מחיר הסטת המבט בה לקחנו חלק במשך שנים.
כואבים את עצימת העיניים מעוולות שנעשות יום יום בשמנו ,ליהודים ולערבים. כואבים את עצימת העיניים על חוסר השוויון בנטל. כואבים את עצימת העיניים מהכיבוש בשטחים. עצמנו עיניים יותר מידי שנים.
לא עוד!!!!
עכשיו אנחנו חייבים להגיד בקול רם וברור. בכל פלטפורמה אפשרית מהם הערכים שעליהם אנחנו לא מוותרים.
להגיד את זה במשפחה שלנו, לחברים שלנו, לשכנים וכמובן לכל למי שרוצה להיבחר כדי להנהיג אותנו.
אנחנו לא נוותר על :
שוויון - ישראל יהודית ודמוקרטית היא ישראל שבה כל האזרחים שווים. לא ניתן מקום לגזענות ולהדרה. מי שמבטא עמדות גזעניות מקומו לא איתנו.
חמלה וסולידריות חברתית – ישראל שלנו היא ישראל שמקדמת חוקי בריאות וחינוך שמאפשרים צמיחה וגדילה לכל אדם. תומכת במי שחלש, וזוכרת שחמלה היא כוח.
פתרון סכסוכים בדרכים מדיניות - ישראל שלנו מקפידה על בניין כוח צבאי וזוכרת מי הם אויבנו, אך בד בבד שוקדת לחזק קולות מתונים ולחתור לפתרונות מדיניים כי אנחנו עם שוחר חיים.
שלטון החוק – שמירה על שלטון החוק היא הבסיס לבטחון האישי וליצירת אמון בין האזרחים לרשויות. לא נסכים למתן לגיטימציה למפרי חוק קטנים כגדולים.
אין מעשה שהוא קטן מידי. כל דבר שנעשה יוסיף אור ויעזור.
נגיב בקבוצות ווטסאפ כשעולות אמירות פוגעניות וגזעניות.
נשלח ווטסאפים לחברי כנסת, לשרים ולמועמדים לראשות הממשלה ונבהיר את עמדותינו.
נתגייס לחמ"ל בחירות ונתכונן להגן על הדמוקרטיה.
נתנדב לסיירת הווסטים הצהובים כדי להנכיח סולידריות חברתית ולשמור אחד על השניה.
נכתוב הסתייגויות להצעות חוק, נעלה לכנסת ונדבר בוועדות השונות.
נסתכל על תכני הלימוד של הילדים והנכדים שלנו, ונדרוש תכנים שמעודדים שוויון, שלום וצדק.
נגבה מורים שפועלים לחינוך לערכים הומניסטים.
נדבר דמוקרטיה בקול רם וברור. בשיחות סלון ובארוחות משפחתיות נדבר ערכים
נלמד צפייה ביקורתית בתקשורת . נגייס חוגי בית.
נתלה שלטים ומדבקות, נלבש חולצות .
ננכיח את האמת! אנחנו מדברות ופועלות את הערכים שלנו ואת המדינה. אנחנו רוצות שתהיה כאן
ישראל של יהדות הומניסטית ושל דמוקרטיה ליבראלית
ישראל של שוויון ,שלום וצדק.
אלה לבון, מרפאה בעיסוק, נציגת ארגון בואו, ופעילה ביוזמה אנחנו היהדות של מגילת העצמאות.