היהדות של מגילת העצמאות ולקחיה מהתקופה ההלניסטית | מאיר כהן

ד"ר מאיר כהן

היהדות הליברלית, הפתוחה והמתונה - זרם שניתן לקרוא לו "היהדות של מגילת העצמאות" – היא יהדות שיש לה היסטוריה, ויש לה שורשים. תופתעו אולי לשמוע, שאחת ההתחלות הבולטות שלה הייתה כבר בתקופה ההלניסטית (המאה ה-3-2 לפנה"ס).

הכיבוש ההלניסטי של המזרח התיכון במאה ה-4 לפנה"ס הפגיש את עמי האזור, עם רעיונות פילוסופיים חדשים, שהעמידו את הרציונליזם במרכז, ושאפו להסביר את המציאות במושגים ארציים, ללא צורך בהתערבות אלוהית ישירה. הרעיונות הפילוסופיים החדשים, השפיעו על עולם הרוח ברחבי המזרח ההלניסטי. תהליך זה הוביל לירידה במעמדם של האלים המסורתיים בדתות רבות: במצרים, סוריה, בבל, פרתיה, ויהודה. האליטות אימצו גישות מופשטות יותר לגבי האלוהות, המבקשות לצמצם את מידת התערבותה בעולם. מגמות אלו עודדו מעבר מהתמקדות בפולחן פיזי למרכזיותה של הפרשנות הטקסטואלית.

הכיבוש ההלניסטי פגש ביהדות בשלבים סופיים של ביסוס המעמד הבכיר של כוהני בית צדוק בירושלים. מעמדם הונצח בספר ויקרא המביא מנהגי טהרה, סדרי פולחן, ואת יום הכיפורים. בנוסף, מעבר מהאמונה המסורתית בתורת גמול קולקטיבי אל אמונה בתורת גמול אישי גם תרם לחיזוק מעמדם. הכהנים הוכרו ע"י השלטון ההלניסטי כנציגי היהודים. וכתביהם הונצחו בתרגום השבעים של התנ"ך ליוונית במאה ה-3 לפנה"ס.

המפגש עם הפילוסופיה ההלניסטית העמיד בפני היהדות אתגר אינטלקטואלי, במיוחד לנוכח תפיסות כמו אלו של פילוסופים אפיקוריאנים, ששללו את תפיסת ההשגחה האלוהית ואת רעיון נשמה הנפרדת מהגוף. הפילוסופיה ההלניסטית המטריאליסטית דחתה גם את הזיקה בין פולחן וטהרה לבין קבלת גמול אלוהי. כדי לשמור על תורת גמול, תוך התמודדות עם הפילוסופיה ההלניסטית, נוצרה ביהדות תורת גמול אישית חדשה, שבה הגמול מגיע בעולם הבא, לאחר תחיית המתים.

השקפות חדשות אלו נוצלו למהפכה מעמדית כנגד האצולה הצדוקית. הפרושים אימצו את מרכזיות הפרשנות בהבניית הדת, מה שבא לידי ביטוי בגיבוש התורה שבעל-פה, שהעניקה סמכות לחכמים על חשבון הכוהנים. כך נוצרה מציאות, שבה לפרשנים היה תפקיד מרכזי. התוצאה הייתה מעבר הדרגתי של מרכז הכוח הפוליטי והדתי מן הכהונה אל החכמים, אשר עיצבו את המחשבה היהודית בכלים פרשניים רציונליים. כך קיבלה החשיבה האנושית בכורה על התגלות נבואית ופולחן מרכזי.

הפולחן המרכזי הפך ממעשה של אמונה לטקס לאומי ופוליטי, ומעמד הפרשנים התבסס כמכריע בשאלות דתיות. מגמה זו התחדדה עם חורבן בית המקדש, כאשר הפרושים, שהיו בקיאים בפרשנות ובמשפט, הפכו לכוח הדומיננטי ביהדות. התקופה ההלניסטית יצרה אם כן מודל שבו האמונה, הפולחן, והמנהג מעוצבים בידי אליטת חכמים רחבה ופתוחה יותר, הנדרשת להסכמת הכלל. זאת, בניגוד לעבר שבו ההנהגה הדתית הייתה ריכוזית ותלויה בקשרי-דם של כהנים או מלכים.

בחלוף השנים הבכורה של הפרשן בעיצוב היהדות אותגרה ע"י הצדוקים, הנוצרים, הקראים, מיסטיקנים קבליים, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה, התנועה הרפורמית, והציונות. כתוצאה מכך, המחלוקת הטבועה במודל הפרשני, הוגבלה ע"י יסוד היררכיה של פוסקי הלכה. בהדרגה פוסקי ההלכה צימצמו את המודל הפרשני, כדי לבצר את מעמדם, וקיבעו את ההלכה תוך הוספת סייגים רבים, בנוסף ליצירת היסטוריוגרפיה מיתית. התוצאה, כיום, היא הלכה דוגמטית וקשיחה, המתכחשת למקורותיה.

כל אחת מהתנועות השונות ביהדות כיום רואה עצמה כממשיכה אותנטית של המודל הפרשני אשר הונח בתקופה ההלניסטית. מודל שנוצר במפגשה הראשון של היהדות עם הגות רציונלית בה אין השגחה פרטית או התגלות ואשר חייבה את הפרט לקחת אחריות על המוסר והחברה. הדגש של היהדות הרבנית הוא על חיזוק אשליית רצף המסורת. הדגש של החסידות הוא על הפולחן והחוויה. הדגש של המיסטיקנים הקבליים הוא על הפעלת מכניזם טקסי. הדגש של הרפורמים הוא על דינמיות פרשנית לקידום תיקון-עולם אוניברסלי. הדגש של החילונים, צאצאי תנועת ההשכלה, הוא על חשיבה רציונלית ואחריות אישית. הדגש של הציונות הוא על חשיבה רציונלית ואחריות לאומית.

ישנן סתירות בין התנועות השונות וכל אחת מהן מנסה כבר שנים רבות לתפוס בלעדיות על היהדות. בראשית הציונות הזרמים השונים הניחו רגע למאבק ביניהם כדי לייסד את הבית הלאומי. ב-40 השנים האחרונות, בישראל, המאבק התחדש במלוא עוצמתו ומסלים בהדרגה. כלי המאבק שכללו חרמות בגולה השתכללו תוך שימוש בדמוקרטיה ובתקציב המדינה כשדה קרב. השימוש בדגל ההתבוללות, שהורם לראשונה בשיבת ציון הראשונה, הוחלף בנידוי האזרחים הערבים.

לאיזו יהדות תרצי את להשתייך? יהדות של רציונליות ושאיפה לחקר האמת או יהדות המשכתבת בגסות את ההיסטוריה והמדע? יהדות המשתפת באופן שווה נשים או זו המדירה אותן? יהדות הלוקחת אחריות אישית ולאומית או כזו המצפה לנס ונהנת מהחוויה המאחזת? יהדות הרוצה לקטוף את פירות הקידמה בעולם הזה או כזו הדוחה את ההבשלה לעולם הבא? יהדות מעמדית או כזו הנותנת מקום שווה לכל אדם?

ד"ר מאיר כהן הוא ד"ר לפילוסופיה מהטכניון בתחום מדעי המחשב. הוא עוסק בפיתוח אלגוריתמים בתחום בינה מלאכותית (למידת, ראיית ושמיעת מחשב, וניתוח שפה טבעית). בוגר ישיבה תיכונית ושנת ישיבה בישיבת ההסדר במעלה אדומים.